Please reload

כמטפל ברפואה סינית, נחשפתי לטאואיזם - פילוסופיה סינית עתיקה ממנה צמחה הרפואה הסינית.

זוהי פילוסופיה פשוטה אך קשה להבנה מאחר והיא דורשת חשיבה שונה מזו שאנו מורגלים בה. אנחנו חונכו ומיישמים בחיינו תרבות של הפרדה: אני והעולם, ילדי ואני, אשתי ואני, המדינה שלי ושאר העולם, כן ולא, טוב ורע, חם וקר, אחד ואפס, זריחה ושקיעה. אנחנו משתמשים בניגוד כדי להבין או להביע רעיון. בצורת חשיבה הבוחנת את הדברים מנקודת מבט רחבה ולא רק מזווית אישית צרה הדברים נראים פחות ברורים, זריחה יכולה להיות גם שקיעה באותו הזמן - תלוי בנקודת המבט, חם יכול להיות קר אם יש משהו חם ממנו, טוב יכול להיות רע בזמן אחר או למישהו אחר. כמובן שמי שרגיל להפריד כדי להבין, לא ירגיש בנוח עם עמימות, במיוחד שמדובר בבריאות של הילדים שלו. הוא רוצה לדעת מה נכון ומה צריך לעשות. אבל כנראה שגידול ילדים הוא קשה יותר מפרויקט הנדסי מורכב ככל שיהיה. בפרויקט הנדסי יש חוקים והמטרה ברורה, בגידול ילדים לא ברור מה נכון  – וזה הקושי. בגידול ילדים ובעיקר בחינוכם יש תערובת בלתי ניתנת להפרדה בין היגיון ורגש מה שהופך את העניין למורכב עוד יותר. כל הורה מביא את המטענים הרגשיים שצבר במהלך ילדותו ואת התפיסה החינוכית שלו, ועכשיו נדרש ממנו להסתנכרן עם בן או בת הזוג תוך התמודדות עם הפרויקט המורכב ביותר שהם עמדו בו מעולם - גידול וחינוך ילדיהם.

אם כך  טאואיזם היא פילוסופיית חיים. היא בעלת עקרונות פשוטים, אך היא מסובכת לנו אנשי המערב, כי לנו צורת חשיבה המבוססת על הפרדה ואילו מהות הטאואיזם היא האחדות. בטאואיזם כאשר אנו רוצים להבין תופעה, או להחליט איך נכון לנו לפעול, אנו ממקמים את עצמנו בצד השני של התופעה וכך יש לנו ראיה יותר רחבה של הבעיה. בטאו של פו אפשר להבחין שהתובנות הן רבות משמעות ולפעמים אינן צפויות, זה משעשע, מעניין ולא תמיד ברור. אך זהו קסם העניין. אם אפשר לבחון מצב מכמה נקודות מבט ולא רק זו האישית, אז מתגלות תובנות אחרות ולא רק אישיות צרות. כאשר אנו מתמודדים מול יריב, הגישה האישית מכתיבה מאבק. יש  יריב שמנסה לפגוע באינטרסים שלי. הגישה המערבית שמצדדת בהפרדה תחזק אצלנו את התחושה של האני ויריבי מולי. בתפיסה המצדדת באחדות, ננסה להבין מדוע האינטרסים שלי ושל יריבי נוגדים. איך יריבי רואה אותי מנקודת מבטו? האם יש דרך בה יריבי ואני יכולים ביחד לפתור את הבעיה שהתגלעה ביננו? בגישה המצדדת בהפרדה, ככל שיריבי חלש יותר, כך אני חזק יחסית ולכן כל פגיעה בו תהיה לטובתי. בגישה המצדדת באחדות, ליריבי יש בעיה שעכשיו היא גם הבעיה שלי. אם אוכל לעזור לו לפתור את הבעיה שלו, אקל עליו ועל עצמי. כאשר לילד שלי יש בעיה איתי..... האם הוא יריב? הוא לא יריב, אני רוצה בטובתו, כי הוא חלק ממני. אך יש לו בעיה והוא רואה בי יריב לצורך העניין. הוא רוצה  משהו ואני לא משתף פעולה, או מונע ממנו משהו שהוא חפץ בו. איך אני נוהג? האם אני פוגע בו כדי להחליש אותו? או שאני מנסה לחזק אותו בדרך שתהיה נכונה גם לו וגם לי. ילדים הם דוגמא מצוינת וקיצונית לעומת אויב. כי אנו רואים בילדנו את עצמנו. הילד שלנו הוא אנחנו, אבל נפרד מאתנו. זו הסיבה שגידול ילדים הוא כל כך מורכב. אם היינו מצליחים להתייחס אל העולם כאילו הוא ילדנו, כאילו הוא חלק מאתנו ואנחנו חלק ממנו, אז היינו מיישמים טאואיזם. לא פשוט, לא תמיד אפשרי, אבל זוהי השאיפה של מי שמנסה ליישם  טאואיזם ולא רק כקוריוז לא ברור של פו הדוב, או הנזיר שמכר את הפרארי שלו. גם הנזיר וגם פו הדוב מביטים ופועלים בעולם מתוך תפיסה השואפת לאחדות ולא להפרדה, כך יש להם ראיה יותר רחבה ויכולת לחשוב בצורות שונות וכך גם למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שמזמנים החיים. כהורים, מרגע שנולדים ילדנו, אנו ניצבים מול ערמת שאלות, אתגרים וקשיים, כמו גם שמחה ואושר. ההורות מסובכת כי נפש האדם היא לא ליניארית, היא יותר מורכבת, צדדים רבים לה. שימוש בראיה רחבה יותר מאפשר גמישות מחשבה ופתרונות יצירתיים, במיוחד כאשר בגידול ילדים עסקינן. שימוש באחדות משמעו אהבה. אני מתייחס אל מה שמחוצה לי כאילו הוא אני. ילדיי בוודאי שהם חלק ממני, האם גם בת זוגתי היא חלק ממני לתפיסתי? האם אני יכול לנהוג כלפיה כפי שאני נוהג כלפי ילדיי, באהבה ללא תנאי? מרביתנו ירצו לענות שכן, אך יהססו. בקצה השני – האם אני יכול לראות באויב שמץ ממני. כמובן שאחדות מובילה לאהבה במובן הרחב שלה. היא מובילה להומניות, אני רואה את עצמי בילד שלי, אני רוצה לראות את עצמי ביחד עם אשתי, עם השכן שלי , עם העם שלי וגם שאר העמים. כשמישהו סובל אני מרגיש זאת כי  הוא חלק מהאחדות אליה אני שייך, גם אם הוא אויב. זוהי האהבה במובן הרחב שלה. לא אהבה לבת זוג או לילד, אלא אהבה שמובנה קבלה ואחדות. זוהי מהות הטאואיזם כפילוסופיה. לא לכולנו קל לקבל את האחר כאילו הוא חלק מאתנו, אבל את ילדנו שהם חלק מאתנו אפשר, לכן הטאואיזם כפילוסופיה היא כלי נפלא לגידול ילדים.