ברגע שאנו הופכים להורים
אנו מקבלים את המתנה היקרה ביותר שקיבלנו אי פעם
ואיתה גם את האחריות הכבדה אי פעם
תחושת האחריות היא טוטלית

הילד שלנו הוא חלק מאתנו
בשר מבשרנו
חלק בלתי נפרד מאתנו
אבל..... נפרד
לא נשלט

אחר כך מתרגלים
ובסופו של דבר כשהילד בוגר
אנו מרפים
חייבים להרפות

אצל חלק מאתנו עם האחריות
מגיעה גם אשמה
על עצם אי היותנו הורים מושלמים
והרי אף אחד מאתנו אינו הורה מושלם

​

אנחנו עושים את המיטב
אבל חלקנו לא מסתפקים בכך
רוצים להיות מושלמים
ומכים על חטא לאחר כל טעות הגורמת לתקלה
ואפילו אם התקלה הייתה בלתי נמנעת

​

ההורה לעתים לוקח על כתפיו אחריות מלאה
אחריות על משהו שאין לו שליטה עליו
תחושה זו היא יציר כפיו של האגו

​

תחושת האחריות האישית
קשורה לאגו
אני במרכז ולכן הדברים תלויים בי
ואם משהו השתבש
אז אני אשם

אימהות רבות חשות תחושת אשמה קשה
כאשר משהו משתבש בבריאות הילד
במיוחד אם הן מעריכות

שאם הן היו נוהגות אחרת
התוצאה הייתה יכולה להיות שונה

החיים הם רצף של שינויים
אין יכולת לשלוט על השתלשלות האירועים
וכל מה שנשאר זה לקבל את מה שקורה
ללמוד מהטעויות
ולקבל אותן באהבה

אהבה במובנה הרחב היא לא אהבה לילד שלי
זו אהבה אישית

​

אהבה במובנה הרחב היא קבלה של המציאות כמו שהיא
והבנה שבמציאות המשתנה
עלולות להיות התפתחויות לא צפויות
ומה שנראה היום כנפילה
עלול להתברר בעתיד
כתחילתה של צמיחה

החיים הם רצף של אירועים התלויים יחסית אחד בשני
אחרי כל עלייה יש ירידה
ואחרי כל ירידה יש עלייה
אין מצב שבו יש עלייה מתמדת
לאן
לאינסוף?
האם אתם מכירים תופעה שיש בה עלייה ואין אחריה ירידה
יתרה מזאת
ככל שהעלייה גבוהה יותר
כך הנפילה שתבוא אחריה תהיה תלולה יותר
ולהפך

לאיכר אחד היה סוס
יום אחד ברח הסוס
כמה חבל קוננו השכנים
שתק האיכר

לאחר כמה ימים
חזר הסוס ואתו סוסת פרא
איזה יופי שהסוס ברח ועכשיו חזר

​

אמרו השכנים
עכשיו יש לך שני סוסים

שתק האיכר

רכב בן האיכר על סוסת הפרא בניסיון לאלפה
אך היא השתוללה והוא נפל ושבר את רגלו
שוב קוננו שכניו של האיכר
איזה מזל רע

שתק האיכר

פרצה מלחמה והגיעו שליחים מטעם הקיסר
הם גייסו את כל צעירי הכפר
אך ויתרו על בנו של האיכר בשל רגלו השבורה...

הרצון ששום דבר לא יקרה לילד היקר שלנו
הוא לא רק דמיוני וחסר כל קשר למציאות
הוא מזמין אכזבה בכל פעם שמתחולל שינוי
שלפי הבנתנו הוא לא חיובי

​

והרי ראייתנו את העתיד כה מוגבלת
מוטב לסלוח
גם לעצמנו
על הטעויות שעשינו ועוד נעשה
ונקבל אותם באהבה
כי כך ילדנו יחווה יותר אהבה
ופחות פחד וחרדה