תוכן עניינים:

א. דלקות עיניים  ........................................................................3

1. מהו האזור בעין שנפגע מהדלקת?

2. מה גורם לדלקות עיניים

3. כיצד מאבחנים שמדובר בדלקת עיניים

4. מה הטיפול הרפואי המוצע לבעיה

5. מתי צריך להיזהר  משימוש בסטרואידים

6. האם דלקת עיניים מדבקת

7. דלקת עיניים בילודים

8. אפשרויות חלופיות לטיפול

9. דלקת עיניים בראי הרפואה הסינית

10. תזונה יעילה לדלקות עיניים

 

ב. חסימה של צינורית הדמעות ...............................................6

1. מה תפקידן של הדמעות בשמירה על העין?

2. היכן מיוצרות הדמעות וכיצד הן מגיעות לצינורית?

3. כיצד נגרמת חסימה של הצינורית?

4. למה גורמת חסימה של צינורית הדמעות?

5. האם החסימה אמורה להשתחרר מעצמה?

6. מהם הסיבוכים האפשריים מחסימה של הצינורית?

7. מהו הטיפול הרפואי המוצע לבעיה?

8. אפשרויות חלופיות לטיפול

9. חסימת צינורית הדמעות בראי הרפואה הסינית

 

ג. שעורה בעין...............................................................................9     

1. מהי שעורה?

2. כיצד נוצרת שעורה

3. מהו הטיפול הרפואי המוצע

4. אפשרויות טיפול חלופיות

5. שעורה בראי הרפואה הסינית

 

ד. כלאזיון    ..............................................................................11

1. מהו כלאזיון וכיצד הוא נוצר

2. כיצד ניתן להבחין בין כלאזיון ושעורה

3. מהו הטיפול המוצע

4. כלאזיון בראי הרפואה הסינית

 

 

א. דלקות עיניים

​

 

1. מהו האזור בעין שנפגע מהדלקת?                                                              מבט אל תוך העין

​

רוב דלקות העיניים הינן דלקות על לחמית העין.

לחמית העין הינה אותו "ציפוי" דק ומוצק,

המכסה את לובן העין. הלחמית מסייעת להגן על

העין, אך יחד עם זאת היא עצמה חשופה לזיהומים

ולגירויים שונים, הגורמים, בד"כ, לכאבים, גירוי,

ולאודם על פני העין = דלקת.

 

2. מה גורם לדלקות עיניים?

​

גירויים של כימיקלים שונים (חומרי ניקוי, זיהום אוויר וכד'),

אלרגיות שונות (אבק, פריחה, בעלי חיים, עובש),

זיהומים מחיידקים או נגיפים עלולים לגרום לדלקת עיניים.

גירוי עלול גם להיגרם מהצטננות רגילה,

חצבת ואפילו מהחזרה חזקה של אור השמש מהשלג – כולם עלולים לגרות את הלחמית. 

הגורם החיידקי שכיח יותר בשנה הראשונה לחיים, ואח"כ מרבית הדלקות הינן כתוצאה מווירוס או מאלרגיה.

 

3. כיצד מאבחנים שמדובר בדלקת עיניים?

​

בזמן הגירוי. העין נעשית אדומה ומופיעה הפרשה. העפעפיים עלולים להתנפח ולגרד, במיוחד כשהסיבה היא אלרגית.

בדלקת חיידקית ההפרשה עלולה להיות סמיכה ולבנה. בדלקת נגיפית או בדלקת על רקע אלרגי, ההפרשה תהיה בד"כ צלולה.

​

דלקת על הלחמית קלה לזיהוי, מאחר והיא מופיעה ברוב המקרים יחד עם צינון או אלרגיה. אך חשוב תמיד ללכת להיבדק אצל רופא עיניים, על מנת לשלול מצבים אחרים, קשים יותר.

 

 

4. מה הטיפול הרפואי המוצע לטיפול בבעיה?

​

במקרי דלקת עיניים, מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים על מנת לזהות בוודאות את הגורם לדלקת,

ולקבל טיפול בהתאם לגורם.

אם הסיבה לדלקת חיידקית, הטיפול יהיה בטיפות או במשחה אנטיביוטית.

אנטיביוטיקה לא תהיה יעילה במקרים של דלקת על רקע ויראלי או אלרגי, ולכך יינתנו תרופות אנטי היסטמיניות,

להפחתת הגירוי והגרוד.

אם תרופות אלו לא יועילו, הטיפול הבא יהיה בשימוש בסטרואידים.

במקרי דלקת כתוצאה מהרפס, יינתן זובירקס.

 

5. מתי צריך להיזהר משימוש בסטרואידים?

​

אין להשתמש בתרופות סטרואידיות (קורטיקוסטרואידים) יחד עם אנטיביוטיקה  או אם הגורם לדלקת הוא נגיף  ההרפס!!!

זאת מאחר שבמקרים אלו, טיפות סטרואידיות עלולות להחמיר את המצב ואף לגרום לעיוורון.

לכן חשוב מאד להגיע אל רופא עיניים לקביעת גורם הדלקת.

 

6. האם דלקת עיניים מדבקת?

​

דלקת לחמית זיהומית  מדבקת מאד, ולכן החולה חייב לרחוץ את ידיו לפני ואחרי שטיפת העיניים, או שימוש בתרופה.

החולה חייב להימנע מנגיעה בעין החולה ולאחר מכן בעין השניה, על מנת למנוע הדבקה.

רצוי להפריד את המגבות המשמשות לניגוב העין החולה משאר המגבות שבשימוש.

 

7. דלקת עיניים בילודים

​

יילודים עלולים להדבק בדלקת עיניים חיידקית מסוג  מונו קוקוס, וזאת כתוצאה מהדבקות מהאם, בזמן המעבר בתעלת הלידה.

מסיבה זו נהוג במקומות רבים לתת טיפות עיניים ( טיפות אנטיביוטיות כמו אריתרומיצין, או כסף חנקתי או יוד פובידון) לילודים מיד עם לידתם, כדי לחסל את החיידק הגורם לדלקת.

 

8. אפשרויות חלופיות לטיפול: רטיות, הומיאופתיה ועוד..

בשוק קיימים היום מגוון רחב של טיפות עיניים הומאופטיות/ טבעיות שעשויות להקל על הסימפטומים ואף לפתור את הבעיה. כיום ניתן למצוא אותן כמעט בכל רשת פארם/ בתי מרקחת/ חנויות טבע.

מומלץ להשתמש בתחליפים הומאופטיים לפני לקיחת אנטיביוטיקה, ואם אין זה עוזר, אז לקחת את הטיפות והמשחות שניתנו ע"י הרופא.

 

שטיפות של העין במים נקיים ושטיפות במיצוי של תה קמומיל מסייעים מאד לשמירת ניקיון העין ולהרגעת הסימפטומים. ניקוי העין מתחיל מהפינה החיצונית של העין, אל כיוון האף (זה הכיוון של ניקוז הנוזלים בעין).

רצוי לבצע את השטיפה בבוקר ובלילה.

​

רטיות להרגעה: שמים על העין צמר גפן טבול בתה קמומיל חמים, ומניחים על העין הסגורה למשך כמה דקות.מפסיקים, מחליפים צמר גפן וחוזרים על הפעולה. רצוי לשים על שתי העיניים.

שיטה אחרת להתגבר על דלקת עיניים:  לשפשף את העין בעזרת חתיכה של כרוב. המיץ יחדור לעין וירפא את הדלקת.

גם טפטוף של חלב אם ישירות אל העין יכול מאד להקל על הסימפטומים ולהרגיע את הגירוי.

 

9. דלקות עיניים בראי הרפואה הסינית: הבנה וטיפול

​

קיומה של דלקת עיניים בראיה סינית, מעידה על קיומו של חום פנימי. לא מדובר בחום שניתן למדוד במד-חום, אלא בחום שמאפיין את הילדים גם בזמן שהם בריאים. ילדים עם חום פנימי מתאפיינים ב: נטייה להעלות חום גבוה בזמן מחלה, פעלתנות רבה, פנים אדומות, יציאות עם ריח חריף, הזעות לילה, צמא, קושי להירדם וכאבי בטן עוויתיים (גזים)

בגיל צעיר מאד.

מרבית הילדים מתאפיינים בחום פנימי  כתוצר לוואי של תהליך הגדילה המואץ שהם עוברים.

התשובה הטבעית לאיזון החום הפנימי אצל הילדים הן מחלות הילדות שמרביתן מלוות בנגעים בעור

המאפיינים הוצאת חום פנימי החוצה.

דלקות עיניים הן בד"כ סימן לחום פנימי רב ויכולות להיות סימן למחלת חום גדולה שעומדת לפרוץ.

הטיפול ברפואה סינית יתמקד בניסיון לפזר את החום הפנימי העודף ולאזן את הגוף, על מנת לאפשר לו להתמודד

טוב יותר עם הגורם התוקף את הגוף ולהבריא.

 

10. תזונה יעילה להתמודדות עם דלקות עיניים

​

מאחר ומדובר במצב של חום פנימי גבוה, רצוי לדאוג לילד לתזונה מאוזנת, שלא תגביר את החום הפנימי. לשם כך, רצוי להימנע ממזונות מחממים כגון: משקאות קלים, מתוקים וממתקים, אוכל מטוגן, בשר, מלח, תבלינים, לחם, קרקרים.

בזמן זה עדיף לאכול מזונות קלים יותר ומבושלים כגון דגנים, ירקות מבושלים, קטניות.

 

 

ב. חסימה של צינורית הדמעות

 

1. מה תפקידן של הדמעות בשמירה על העין?

​

הדמעות הינן נוזל מלוח המרטיב את העין ללא הפסקה, במטרה לשמור עליהן לחות ולמנוע התייבשות. בכל פעם שאנו סוגרים את העפעפיים (במצמוץ למשל), נוצר פיזור של נוזל הדמעות על גבי העין ובכך נמנעת התייבשות העין.

​

 

2. היכן מיוצרות הדמעות וכיצד הן מגיעות לצינורית?                                       מבט על מערכת בדמע

​

הדמעות מיוצרות על ידי בלוטת הדמע, שנמצאת בפינה

החיצונית של העין. נוזל הדמעות עובר ממנה על פני העין,

ומתנקז אל שני פתחים זעירים שנמצאים בפינה הפנימית

של העין, ליד האף. פתחים אלו מוליכים את הנוזלים

אל צינורית הדמעות, הנשפך אל האף.

 

3. כיצד נגרמת חסימה של הצינורית?

החסימה יכולה להיווצר עקב התפתחות מולדת לא תקינה

של מערכת הדמע והאף; מזיהום כרוני באף;

מדלקות עיניים חמורות או חוזרות;

או משברים בעצמות הפנים או האף.

החסימה יכולה להיות מלאה או חלקית.

 

4. למה גורמת חסימה של צינורית הדמעות?

​

תפקידה של צינורית הדמעות הינו לנקז את הנוזלים שמלחלחים את העין אל האף והחוצה מהגוף. כאשר הצינורית נחסמת, נגרם גודש של דמעות לא מנוקזות, שיורדות על הלחי. לרוב החסימה נגרמת בעין אחת, ובמקרים נדירים, בשתי העיניים.

הצטברות זו של נוזלים מהווה קרקע פורייה לחיידקים ולזיהומים שעלולים להיווצר באזור הגודש הלח. הגודש יכול ליצור מצבי דלקת בעין, גם ללא זיהום.

 

5. האם החסימה אמורה להשתחרר מעצמה?

​

חסימת צינורית אצל ילודים בגילאי 3 עד 12 שבועות לחייהם, אמורה להעלם, בד"כ, ללא טיפול, עד גיל 6 חודשים. בזמן זה מתפתחת המערכת של תעלת הדמע ומכאן הסיכוי לשחרור הצינורית ללא טיפול. יחד עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם הצינורית לא משתחרת מעצמה, ואז נדרש טיפול מסייע.

 

6. מהם הסיבוכים האפשריים מחסימה של הצינורית?

​

הסיבוך האפשרי הינו זיהום של שק הדמעות. הדלקת הנגרמת יוצרת נפיחות סביב השק עם אודם וכאב. העין תדמע, ויש אפשרות גם להפרשת מוגלה מהפינה הפנימית של העין, ליד האף. לעיתים תהיה גם עליה בחום הגוף.

הטיפול בכך הוא לרוב דרך אנטיביוטיקה דרך הפה. גם רטיות חמות עשויות לעזור לשחרור הנפיחות והמוגלה.

אם מתפתח ריכוז מוגלתי גדול (מורסה), יש צורך בפעולה כירורגית על מנת לנקזה.

 

 

 

7. מה הטיפול הרפואי המוצע לטיפול בבעיה?

​

ללא קשר לסיבת החסימה, אם מתפתחת דלקת הרפואה המערבית מציעה טיפול באנטיביוטיקה בטיפות לעין.

אם החסימה לא חולפת, רופא אף –אוזן-גרון או רופא עיניים ישחררו את החסימה על ידי ניתוח כירורגי פשוט יחסית, המבוצע בהרדמה מלאה, במהלכו תוחדר  לפתח שבקצה העפעף צינורית קטנה, דרכה תבוצע שטיפת קלנדולה עדינה לעין. ברוב המקרים השטיפה פותחת את החסימה, ובמקרים בהם השטיפה לא עוזרת, הרופא יבצע נקב במחיצה שסותמת את התעלה (במהלך הניתוח).

מאחר ומדובר בניתוח בהרדמה מלאה, מעדיפים הרופאים לחכות עד גיל שנה, כדי לוודא שהבעיה לא חלפה מעצמה.

 

8. אפשרויות חלופיות לטיפול: עיסויים, רטיות ועוד

​

מומלץ להתחיל כמה שיותר מוקדם לטפל באמצעות עיסויים באזור צינורית בדמעות: עיסוי באצבעות מעל תעלת הדמע (בין הזוית הפנימית של העין לבין האף), במטרה "לחלוב" את התעלה".

רטיות חמות עשויות לעזור במקרים שת התפתחות זיהומים ודלקות, בהם יש מוגלה שהצטבר בשק הדמעות.

 

9. חסימת צינורית הדמעות בראי הרפואה הסינית: הבנה וטיפול.

​

                                              הרפואה הסינית רואה בחסימה זו כמצב בו הזרימה של האנרגיה באזור

                                              של העין אינה אופטימלית, וכתוצאה מכך אין את הכוח "לפרוץ" את המחסום

                                              ולאפשר זרימה תקינה של נוזל הדמעות אל השק. מתוך הבנה זו,

                                              מטרת הטיפול תהיה לחזק את תנועת  האנרגיה אל העין,

                                              על מנת לשחרר את החסימה. הדרך הטובה ביותר להביא עוצמה

                                              של אנרגיה, היא טיפול באמצעות הנקודה הרחוקה ביותר מהעין.

                                              מרחק זה יוצר כוח מנוף גדול, שמביא לשחרור החסימה. 

                                              לרוב, לאחר 3 טיפולים, 70% מהמקרים יפתרו לגמרי.

 

 

 

​

​

 

ג. שעורה בעין

1. מהי "שעורה"?

​

שעורה היא זהום, הנגרם בד"כ ע"י חיידק מסוג סטרפטוקוק, באחת או יותר מהבלוטות שבעפעף או בבלוטות החלב בריסים. בעקבות הזיהום נוצרת הצטברות של מוגלה (מורסה) הנוטה להתפוצץ ולהפריש את המוגלה החוצה. סימני השעורה הם נפיחות, אודם, כאב בעפעף והופעה של בליטה רגישה למגע

 

2. כיצד נוצרת שעורה

​

השעורה נוצרת לעיתים יחד עם דלקת עפעפיים או כתוצאה ממנה. השעורה מתחילה לרוב באודם בקצה העפעף, רגישות באזור וכאב. לאחר מכן נוצר באזור בלט, עגול ורגיש. העין דומעת ונעשית רגישה לאור חזק, והתחושה היא כאילו יש משהו בתוך העין. בד"כ מתנפח חלק קטן של העפעף, אבל קורה גם שהעפעף מתנפח כולו.

 

3. מה הטיפול הרפואי המוצע לטיפול בבעיה?

​

שעורה בעין, אינה מידבקת ואינה עוברת מאדם לאדם. על פי רוב היא חולפת ולא מצריכה טיפול מיוחד. יחד עם זאת, לעתים נדרש טיפול ביתי או רפואי. הטיפול הרפואי המוצע הינו משחה אנטיביוטית, "סינטומיצין". במידה והשעורה לא מלווה בתהליך של זיהום הרקמות סביב השעורה, אין צורך בנטילת אנטיביוטיקה דרך הפה.

הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול ביתי של רטיות חמות על העין לפרק זמן של 10 דקות, מספר פעמים ביום. החום של הרטייה עוזר לשעורה "להבשיל", וכך להיפתח ולהתנקז.

בתקופה הסוערת של השעורה, מומלץ להימנע משימוש בעדשות מגע.

במקרים נדירים נדרש טיפול כירורגי לניקוז המוגלה.

 

4. אפשרויות טיפול חלופיות 

מבחר "תרופות סבתא":

​

• לקחת שן שום גדולה ולחצות לשניים, להניח את הצד החתוך על השעורה, מעל העפעף, להשהות כמה דקות. לחזור על הטיפול עם החצי השני של השום, כעבור כמה שעות - להוריד מהשום בסכין שכבה דקיקה, כדי שיהיה משטח 'טרי'.

• להרתיח חופן פרחי בבונג בחמש כוסות מים במשך 20 דקות, לקרב את העין לאדים במשך כמה דקות.

• לשפשף את השעורה בחתיכת צנון מקופלת.

• לחלוט שקית תה בחצי כוס מים רותחים, שיהיה מרוכז, לקרר עד שיהיה פושר, לטבול צמר גפן ולהניח על העין.

 

5. שעורה בראי הרפואה הסינית: הבנה וטיפול

​

הרפואה הסינית מסתכלת על האדם כמכלול, כשביטויי מחלה שונים יכולים לנבוע גם ממצבים רגשיים בהם האדם נמצא.

מצב של שעורה בעין יכול להעיד על חום פנימי, כמו במצבי דלקת. כאמור, החום הפנימי הינו תוצר לוואי של תהליך ההתפתחות המואץ של ילדים, והופעת תסמינים של דלקת עיניים או שעורה בעיין, מעידים על קיומו של חום רב, שעלול להעיד על "התבשלות" של מחלת חום גדולה שעלולה לפרוץ.

גם במקרה זה, הטיפול ברפואה סינית יתמקד בניסיון לפזר את הצטברות החום הפנימי ולאזן את הגוף, על מנת לאפשר לו להתמודד נכון יותר עם הגורם הזיהומי שחדר.

 

 

ד. כלאזיון

 

1. מהו כלאזיון וכיצד הוא נוצר?

​

כלאזיון הינו הגדלה של בלוטת שומן ארוכה וצרה בעפעף, הנוצרת עקב חסימה של פתח הבלוטה בקצה העפעף.

 

2. כיצד ניתן להבחין בין כלאזיון לשעורה בעין?

​

תחילה, המראה והתחושה של הכלאזיון יהיו דומים לאלה של שעורה: עפעף נפוח, כאבים וגירוי.

אולם, לאחר מספר ימים התסמינים של הכאב והגירוי נעלמים, ונשארת רק נפיחות עגולה וחסרת כאב, שהולכת וגדלה במהלך השבוע הראשון.

על מנת לקבוע בוודאות אם מדובר בכלאזיון או בשעורה, יש לפנות לרופא עיניים.

 

3. מה הטיפול המוצע לכלאזיון?

​

רוב הבליטות נעלמות ללא טיפול לאחר שבועיים ועד למספר חודשים. אם הבליטה לא נעלמת לאחר 6 שבועות, הרופא יכול לנקז אותה או לטפל בה על ידי הזרקת תרופה סטרואידית אל תוך הנגע. במקרים קשים יותר מומלץ על ניתוח שבו פותחים את המוקד הנגוע ונותנים להפרשה לצאת ולכן אין צורך בתפירה. הטיפול בהתאם לסבל ולחומרת המצב.

 

4. כילאזיון בראי הרפואה הסינית

​

הרפואה הסינית מוצאת קשר בין מצבו הרגשי של המטופל לבין היווצרות הבליטות בעפעפיים. מצב של כילאזיון בעין יעיד לרוב על מצב רגשי לא יציב אצל האדם (מצבי מתח, לחץ, התרגשות יתר וכד') שיוצרים מצב של חום ושל "רוח" פנימית. "רוח" היא מצב הדומה לתחושה של חוסר יציבות או חוסר שליטה, כאילו כוח אחר מנווט אותנו מבפנים.

מטרת הטיפול היא להוציא את אותה הרוח, ולנקות את החום העודף שנוצר, על מנת להחזיר את האדם לאיזון.

טיפול כזה ירגיע את המצב הנפשי של המטופל, ויסייע להחלמת הכילאזיון במהרה.